חוויית משתמש – האתגר באפיון מערכות גנריות
חווית משתמש
האתגר, בקצרה: אם מערכת ייעודית נבנית על פי עקרונות ותסריטי שימוש מוגדרים מראש, הרי שבמערכת גנרית בגרסותיה הראשונות, לא תמיד ניתן לדעת מי יהיו משתמשיה העיקריים ומה יהיו תסריטי השימוש הנפוצים.
אחד האתגרים בתחום חוויית משתמש, הוא השוני הגדול באופי המוצרים. ישנן מערכות, שכבר בתחילת הדרך ברור מי יוגדרו כמשתמשים שלהן, מהן סביבות השימוש ותסריטי השימוש בהן. את אלה אני מגדירה כמערכות ייעודיות.
במערכת מבצעית הממוקמת בתוך רק"מ, יש אפיון משתמשים ושימושים ידועים מראש, כשמתכננים מכונת סי.טי, ברור מהם פלחי המשתמשים וגם באפיון אפליקציות דוגמת Waze, קיים מושג בסיסי טוב לגבי מיהם המשתמשים, מה מטרתם וכיצד יעשו שימוש בכלי.
לעומת זאת, מכירים את תוכנת PowerPoint וחברותיה מסדרת Office של מיקרוסופט? אותן אני מגדירה כמערכות גנריות. מדוע?
מדובר בכלים, שרוב המשתמשים בהם מאופיינים בקווים כלליים בלבד. הם אינם בעלי אותן רמות מיומנות וניסיון, מגיעים מתחומים מגוונים וגם צרכיהם שונים כאשר מתבוננים על מטרות השימוש.
ניתן למצוא הגדרה כללית, כמו שניסחה זאת יפה מיקרוסופט:
“You have a story to tell. PowerPoint can help”. אבל שוב, זו הגדרה כללית בלבד. כל משתמש ימצא את דרכו להשלמת ה"סיפור". אחד יצור פרזנטציה המבוססת על שקופיות סטטיות בלבד, אחר – מסמך טקסטואלי, יש שיתבססו על אנימציות ווידאו חי ואולי בכלל יצרו סרט, ועד משתמשים שיעשו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו תלת מימד.
חווית משתמש – האתגר
חווית משתמש – אז איך מתגברים על האתגר ?
אגלה לכם כבר: הפתרונות המרכזיים, הם ההכנות מראש וכמות המשתמשים שמצליחים לגייס לאורך הדרך.
בראש ובראשונה: איסוף מידע גולמי
זה השלב באיפיון חוויית משתמש בו אוספים מקסימום מידע על צרכיהם של המשתמשים העתידיים.
היכן מוצאים את המידע? אצל משתמשים קיימים (במידה וקיימת מערכת בגרסה קודמת, או מערכת מתחרה), אצל משתמשים פוטנציאליים וגם ברחבי הרשת (ביקורות שנכתבו על המערכת, במידה וניתן, מידע על התחום שאליו שייכת המערכת ועוד).
בעצם, כל מידע שתאספו (צרכים, אתגרים, תסכולים, הרגלי שימוש במערכת, פתרונות וכו') ירחיק אתכם מאי הוודאות.
חווית משתמש השלב הבא: קטלוג המידע
מומלץ לחלק את הממצאים לשתי קבוצות עיקריות:
- משתמשים – איסוף מאפיינים של המשתמשים הקיימים והפוטנציאליים:
-
- מהם תחומי העיסוק והעניין שלהם?
- מתוך אלו צרכים הם ישתמשו במערכת?
- סביבות השימוש שלהם במערכת ועוד.
בעצם נייצר מצב, בו אנו מזהים מאפיינים דומים, כדי לקבוע בהמשך קבוצות משתמשים מוגדרות, להן נתחיל לאפיין את חוויית המשתמש.
2. צרכים – עם כל האמור לעיל, עדיין ניתן למצוא צרכים משותפים למשתמשים רבים, כשלרוב יהיה מדובר במספר צרכים עיקריים בסיסיים, אשר יהוו את נקודת המוצא לאיפיון חוויית המשתמש.
שלב הקטלוג לקבוצות משנה:
כאשר יש בידינו המידע המינימלי, נתחיל לגבש את התמונה, בעזרת חלוקות פנימיות:
1. משתמשים:
א. משתמשים ראשיים – נחפש את ההתאמה המקסימלית בין השאלות המרכזיות:
-
-
- מה מטרת המערכת?
- למי היא נועדה?
- מהם קווי מאפייני המשתמשים המתגבשים, אותם ריכזנו.
-
ב. משתמשים משניים, מזדמנים – נחפש גם משתמשים שהמערכת תשרת אותם למטרות נקודתיות, בזמנים מסויימים ולא ככלי עבודה מרכזי.
2. צרכים:
א. צרכים בולטים – ריכוז הצרכים הבולטים, יקל על ההחלטה מהיכן מתחילים ולאיזה כיוון הולכים.
ב. אתגרים וקשיים – חשובים לא פחות מצרכים. עד כמה שניתן לאסוף נתונים אלה, אפשר יהיה למנוע בעיות חוויית משתמש שיעלו בהמשך הדרך.
ג. Nice to Have – קבוצה זו היא בונוס חשוב להמשך הדרך. מדובר למעשה בפיצ'רים שונים שייקלו וישדרגו את המערכת באופן שלא קיים במערכות דומות ו/או, קיים באופן מורכב יותר. זה יכול להיות יצירת סטים מוכנים מראש, קיצורי דרך ועוד ועוד.
ברגע שנביט על כלל הנתונים באופן מאורגן, יהיה קל יותר לצאת לדרך, תוך פעולה בסיסית מרכזית והיא, הצלבה בין המשתמשים לצרכים. דבר זה נכון באופן כללי באפיון חוויית משתמש ונכון שבעתיים כאשר מידע זה הוא "הלחם והחמאה" שלנו.
אפיינו גרסה "רזה" ו"מאופקת" לחוויית משתמש
בשל העובדה שבאפיון חוויית משתמש למערכת גנרית יש הרבה חוסר וודאות, השתדלו לאפיין אותה באיפוק, כלומר: להתמקד בבסיס (אולי להוסיף פ'יצר או שניים של Nice to have), כל זאת כדי לחסוך זמן פיתוח, להוציא אותה לאור בהקדם ולהתחיל לצבור פידבקים של משתמשים אמיתיים, כך שאפשר יהיה לכוון את הליטושים של מה שכבר פותח ובנוסף לקבל מושג מה כדאי לפתח בשלבים הבאים.
